על מזבח השתיקה

הייתי לעולה על מזבחה של השתיקה

בלי דבר בלי צעקה ומילה

נצלפה רוחי באור חלומות נסתרים

ובלב נצתה גחלת של עתידות עמומים

דממה כסתה את פצעי הימים

כטל הדק שנופל על שדות יבשים

ומן השקט התגבשה תקומה עדינה

שתלך עם הרוח למחוזות רחוקים

בלילות אפלים ארגתי תפילות

במחט של נפש ובחוט זכרון

הלבשתי את עצם ימי החלולים

בשלהבת זקופה של עתיד נושא עיניים

וכאבן סבל שנשחקה בנהר

גיליתי בי צורות של אור נעלה

בשתיקה בראתי עולם חדש

ובליבי הדהד קול של החלום המתגשם

---------------------------------------

ציור-אליחי