מהתלונת לשבת

נוּמִיקוֹ אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת

 אֶת כָּל

         שֶׁבִּי - יֵשׁ.

וְיוֹתֵר מִכָּךְ הִיא אוֹהֶבֶת :

אֶת מָה שֶׁאֵין -

                         לְשַׁפֵּץ.

אֲבָל כְּשֶׁהִיא רוֹצָה -

 זֶה רַק אֶת הַיֵּשׁ.
וְשֶׁאָבִין  -

  שֶׁאֵין לָהּ אֶרֶץ אַחֶרֶת .

                       וַאֲנִי הַמַּנְהִיג 

                                   וַאֲנִי הָאִישׁ.

                                         וַאֲנִי הָאֵשׁ .