נכנסו לחדר

בביטחון עצמי

בו קינאו

כה רבים

 

רגעים מעטים

בהם יכלנו

להרגיש-חיים

ובועטים

 

שדות קוצים

עליהם דרכנו

בטיפוס המתמיד

מעלה

 

אולי צדקו

הם כאשר

סובבו את פניהם

לחלומות

אשר לא נגמרים

 

וככוכב זוהר

לא איבדנו את

הצפון

 

הובלנו אחרים

למטרה לא

ברורה