דִּיאָלוֹגִים / אִילָנָה. פָּ ©

דִּיאָלוֹגִים   אילנה פָּ  ©

בָּרֶוַח שֶׁבֵּין הַשִּׂיחוֹת לַשְּׁתִיקוֹת
בָּרָאתִי דִּיאָלוֹגִים אִתְּךָ,
שָׁעוֹת שֶׁל נֶחָמָה.
 

וְכָךְ, אֶמֶשׁ לָחַשְׁתִּי וּמִיָּד הֵשַׁבְתָּ
הִבְטַחְתָּ לָבוֹא בְּתֹם הַסְּעָרָה, 
וְהִנְהַנְתִּי בְּשִׂמְחָה.
 

הַגֶּשֶׁם לֹא פָּסַק וְהָרוּחַ חָבְטָה בְּחַלּוֹנִי
מְגַלָּה בִּשְׁרִיקָתָהּ אֶת סוֹדְךָ,
וּבָכִיתִי מוֹנוֹלוֹג, בִּדְּמָמָה.
 

מאז ספרה לי אמי את ספור חייה המפותל טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה, מצאתי עצמי מהרהרת פעמים רבות בפרק עלום זה של חייה. אמי ספרה לי הספור פעם אחת ויחידה ובכמה משפטים קצרים. 
אמי, אשה צעירה בשנות העשרים לחייה וארוסהּ עלום השם נפרדו, בלית ברירה, בהבטיחם זה לזו להינשא לאחר שירגעו רוחות המלחמה, שהחלו מנשבות בעוז. 
פגישתם מעולם לא התממשה.
על גורלו של הארוס אמי למדה רק לאחר סיום המלחמה, כשהתבשרה, כי נרצח באכזריות באחד ממחנות ההשמדה. 

השיר לעיל נכתב בהשראת ספורם זה  ולזכרו של הארוס.
מודה מראש לכל מי שיקרא