עֶצֶב - שיר שני בסדרת רגשות

עֶצֶב

הָעֶצֶב אֵין לוֹ סוֹף
וַאֲנִי לֹא רוֹצָה
לְהִכָּנֵס לְיֵאוּשׁ וְאַכְזָבָה
מִתְמַלֵּאת אָז
בְּאֵנֶרְגִּיָּה נְמוּכָה
וְאָז הַדְּמָעוֹת מַגִּיעוֹת
אֵינִי רוֹצֶה
כְּאֵב פִיזִי וְלֹא רִגְשִׁי
אוֹ מִישֶׁהוּ
אוֹ מַשֶּׁהוּ
שֶׁאָבַד לִי
וְאָז יַגִּיעוּ
וְאוּלַי אֶזְדַּקֵּק
לִתְמִיכָה וְנִחוּמִים
לְעִתִּים כְּשֶׁהָעֶצֶב מַכֶּה בִּי
מוֹצֵאת זְמַן לַלֵּב
לְהוֹצִיא אֶת הַדְּמָעוֹת
וּמְנַחֶמֶת אֶת עַצְמִי
יוֹדַעַת שֶׁהָעֶצֶב
הוּא זְמַנִּי
               וְיַעֲבֹר!