אחר הצהריים של הזאב.

.

אַחַר הַצָּהֳרַיִם שֶׁל הַזְּאֵב / ©רבקה ירון
*
שָׂבֵעַ וּמַבְּסוּט, מַחֲלִיק הַזְּאֵב אֶת בִּטְנוֹ הַמְּלֵאָה. 
בְּמַבָּט מְלַטֵּף מְחַיֵּךְ אֶל שְׁנֵי הַגְּדָיִים לַאֲרוּחַת עֶרֶב, 
עוֹבֵר לִשְׁכִיבָה כִּי שְׁעַת הַסִּיאֶסְטָה הִגִּיעָה- וְהִנֵּה צְלִילֵי
חָלִיל מַבְקִיעִים אֶת שַׁלְוָתוֹ, מְעוֹדְדִים אֶת הַגְּדָיִים, זָעִים גַּם 
אֵלֶּה שֶׁבְּבִטְנוֹ-פּוּם-פּוּם! צְעָדִים מַרְעִידִים אֶת הָעֵשֶׂב: זֶה הַתַּיִשׁ 
וְהוּא הַמְּחַלֵּל-
סוֹף דָּבָר: הַזְּאֵב מְאַפְשֵׁר לִסְעוּדָּתוֹ לִבְרֹחַ וּבוֹרֵחַ 
אַף הוּא, מְמֻרְמָר: הִתְהַפְּכוּ הַיּוֹצְרוֹת, 
עַכְשָׁו אֲנִי הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל ... 
.