שלושה על אשה הדוניסטית

בִּתְנוּעָה סִבּוּבִית מְהַפְּנֶטֶת
 מְנִיעָה אֶת
אוֹהֲבֶיהָ מִכָּאן לְשָׁם
לוֹטֶפֶת אֶת שֶׁתְּבַקֵּשׁ 
לְהַנְעִים בְּמַגָּע -
בְּטֶרֶם תְּשַׁלַּח אוֹתָם לַדֶּרֶךְ
שֶׁאֵין מִמֶּנָּה חֲזָרָה.

הַכְּתֵפַיִם הַהֵן.
הַזָּהָב הַיָּצוּק  הַמַּסְמִיק
מוּל זִכְרוּתְךָ הַנִּדְהֶמֶת
גֻּלַּת  כְּאֵב תְּשׁוּקָה נִמְלֶטֶת
לְךָ אִישׁ, הַתְּהִלָּה: 
    הַבְּרֵק עוֹרָן.

עוֹשָׂה אֶת מָה שֶׁבָּא לָהּ
פּוֹשֶׁטֶת רֶגֶל יָד צוּרָה
מִתְבּוֹנֶנֶת בָּעֲנָנִים 
בּוֹדֶקֶת שׁוּב אֶת בֶּגֶד הַיָּם
מְהַרְהֶרֶת דְּבָרִים בְּעָלְמָא
עִם פִּסּוֹת שֶׁל חֲלוֹמוֹת
מְרוֹקֶנֶת בְּהֶבֶל פֶּה 
מַעְיָן שֶׁל אַשְׁלָיוֹת