פָּשׁוּט לִנְשֹׁם

יֵשׁ תְּקוּפוֹת 

 שֶׁבָּהֶן שׁוּם דָּבָר
 לֹא מַרְגִּישׁ קַל.
הַמְּצִיאוּת מִסָּבִיב סוֹעֶרֶת, 
הַגּוּף עָיֵף, הַלֵּב עָמוּס.
יֵשׁ יָמִים שֶׁפָּשׁוּט אֵין כּוֹחַ
לַחֲשֹׁב חִיּוּבִי אוֹ לְהִתְמוֹדֵד,
וְזֶה מַמָּשׁ בְּסֵדֶר.
אֲבָל לִפְעָמִים, 
גַּם בְּתוֹךְ כָּל זֶה,
אֶפְשָׁר לְרֶגַע לְהִזָּכֵר
הַתּוֹדָעָה שֶׁלָּנוּ 
הִיא כְּמוֹ מֵיכַל.
וּמָה שֶׁנִּכְנָס לְתוֹכָהּ 
אֲפִלּוּ בְּמָנוֹת קְטַנּוֹת,
יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הַתְּחוּשָׁה.
בַּבְּחִירָה שָׂמָה לֵב
 מָה יָכוֹל לַעֲזֹר לִי
לְהַרְגִּישׁ קְצָת יוֹתֵר טוֹב,
 דַּוְקָא עַכְשָׁו
לוֹקַחַת שְׁאִיפָה עֲמֻקָּה וּנְשִׁיפָה,
הוֹלֶכֶת בָּרֶגֶל בְּלִי מַטָּרָה.
שָׂמָה שִׁיר שֶׁמַּרְגִּיעַ,
לֹא עוֹשָׂה כְּלוּם 
וּמִתְמַסֶּרֶת לָזֶה,
מְנִיעָה אֶת הַגּוּף בַּעֲדִינוּת
 בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמַּרְגִּישׁ תָּפוּס,
גַּם כְּשֶׁאֵין לִי שְׁלִיטָה
 עַל מָה שֶׁקּוֹרֶה,
בָּרְגָעִים הֲכִי מְאַתְגְּרִים,
יֵשׁ לִי אֶפְשָׁרוּת 
לִבְחֹר בַּעֲדִינוּת
מָה יִכָּנֵס אֶלָי פְּנִימָה,
וְאֵיךְ אֲנַהֵל אֶת הָאֵנֶרְגִּיָּה
 לְאַט, לְאַט.
לִפְעָמִים 
זֶה כָּל מָה שֶׁאֲנִי צְרִיכָה
כְּדֵי לְהַתְחִיל
 לְהַרְגִּישׁ קְצָת אַחֶרֶת
פָּשׁוּט לִנְשֹׁם
וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה.
~
23.6.25