סַקְרָנוּת

 סַקְרָנוּת

לְעִתִּים,
מָה שֶׁמֵּנִיעַ אוֹתִי
הוּא הַסַּקְרָנוּת
הָעֲמֻקָּה, הָאֲמִתִּית
לְעִתִּים פִּילוֹסוֹפִית.
יֵשׁ לִי דַּחַף לְהָבִין
לָמָּה, אֵיךְ, מָתַי
וּמָה מִסְתַּתֵּר
מִתַּחַת לִפְנֵי הַשֶּׁטַח.
מִבְּחִינָתִי,
הַחַיִּים הֵם
תַּעֲלוּמָה מְרַתֶּקֶת
וְכָל מִפְגָּשׁ,
חֲוָיָה אוֹ מַחְשָׁבָה
הֵם שַׁעַר לְעוֹלָם חָדָשׁ.

הַלֹּא נוֹדַע מוֹשֵׁךְ אוֹתִי
לְעִתִּים זֶה מַרְחִיק אוֹתִי
מֵהַמֻּכָּר אוֹ מֵהַקַּל,
אֲבָל גַּם מוֹבִיל אוֹתִי
לִמְקוֹמוֹת שֶׁאֲחֵרִים
לֹא חָלְמוּ עֲלֵיהֶם
בִּזְכוּת הַגִּישָׁה הַזֹּאת
הַחַיִּים שֶׁלִּי
מַגִּיעִים לִמְקוֹמוֹת

מְיֻחָדִים וּמַדְהִימִים,
וַאֲנִי לֹא מְוַתֶּרֶת
גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה
תָּמִיד מְגַלָּה
אֶת הַכּוֹחַ הַפְּנִימִי שֶׁלִּי
וּשְׂמֵחָה עִם הַתּוֹצָאוֹת.

~
24.6.25