ביתי ברחוב הנביאים, ירושלים

.

בֵּיתִי בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים, יְרוּשָׁלַיִם / ©רבקה ירון
*
הַכְּנִיסָה הִיא בַּבִּנְיָן שֶׁמּוּל הַכְּנֵסִיָּה. כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְבִנְיַן הַ
פְּנִימִי יֵשׁ לַעֲבֹר מִסְדְּרוֹן אָרֹךְ שֶׁסּוֹפוֹ בַּפֶּתַח לֶחָצֵר 
מְרֻצֶּפֶת הָאֲבָנִים וּמְרֻבַּת חֶבְלֵי הַכְּבִיסָה, עִם 
דְּלָתוֹת לְדִירוֹת בְּקוֹמַת הַקַּרְקַע וְעִם גֶּרֶם 
מַדְרֵגוֹת לַקּוֹמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְעַד הַגַּג
וְעִם שָׁלוֹשׁ כְּנִיסוֹת לִשְׁנֵי הַבִּנְיָ
נִים. לוּקְסוּס: מַקְהֵלַת הַ
כְּנֵסִיָּה נִשְׁמַעַת בַּבַּיִ
ת, יֵשׁ גַּם חָצֵר 
אֲחוֹרִית
. 
.
יוֹם שִׁשִּׁי, צָהֳרַיִם. הַשְּׁתַּיִם הָאֵלֶּה שֶׁצּוֹעֲקוֹת זוֹ עַל זוֹ בֵּין 
חֶבְלֵי הַכְּבִיסָה, אַחַת הִיא תָּמָר שֶׁבַּעֲלָהּ זָנַח אוֹתָהּ 
וְהַשְּׁנִיָּה הִיא הָרַבָּנִית. אִם תַּמְתִּינוּ עַד הָעֶרֶב, 
תִּרְאוּ אֶת הַחַיָּל חוֹזֵר מֵהַקְּרָב אֶל בֵּית
הוֹרָיו בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית, מַדְלִיק 
חַשְׁמַל בַּכְּנִיסָה, וְתִשְׁמְעוּ 
אֶת הָרַב צוֹעֵק עָלָיו 
שׁאבעס וְדוֹ
חֵף אוֹ
תוֹ   
.
.
שַׁבָּת בַּצָּהֳרַיִם, בְּנִי וְנָמִי הַחֲתוּלָה בַּמִּרְפֶּסֶת הַפְּרָטִית, כָּךְ בְּנִי
מְכַנֶּה אֶת אֶדֶן הַחַלּוֹן הָרָחָב בְּחַדְרוֹ, דּוֹפְקִים בַּדֶּלֶת וְ
הִנֵּה שְׁתַּיִם מִבְּנוֹת הָרַב אוֹמְרוֹת בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת 
רָאִינוּ אוֹתָךְ שָׁבָה הַבַּיְתָה בַּחֲצוֹת, אַלְבֵּרְט 
הַשָּׁכֵן יוֹצֵא מְנֻמְנָם וְשׁוֹאֵל אוֹתָן וּמָה 
אַתֶּם בָּנוֹת כְּשֵׁרוֹת עֲשִׂיתֶם שָׁמָּה 
עַד חֲצוֹת, הַבָּנוֹת מַאְדִּימוֹת
וְהָרַבָּנִית צוֹעֶקֶת עָלָיו
קְלָלָה עֲסִיסִית 
בְּיִידִישׁ וְ
זֶהוּ
.