לִהְיוֹת אָדָם חַם זֶה דָּבָר חִיּוּבִי

יֵשׁ אֵשׁ 
שֶׁבּוֹעֶרֶת בִּי
 מְנִיעָה אוֹתִי תָּמִיד
 לָתֵת מֵעַצְמִי לַאֲחֵרִים, 
בֵּין אִם אֵלּוּ מַתָּנוֹת
 אוֹ אַהֲבָה וְעֶזְרָה
 בְּכָל מָה שֶׁצָּרִיךְ. 
אוֹהֶבֶת לְפַזֵּר שִׂמְחָה
 בְּכָל מָקוֹם
 שֶׁבּוֹ אֲנִי  נִמְצֵאת, 
בְּמַצָּב שֶׁבּוֹ אֲנִי 
 חַוָּה רְגָשׁוֹת שְׁלִילִיִּים
 אֵינִי חוֹשֶׁשֶׁת
 לַחֲשֹׂף אֶת עַצְמִי
 בִּפְנֵי אֲחֵרִים
וְזֹאת מִכֵּיוָן 
שֶׁאֲנִי מְעֻנְיֶנֶת
 בְּאוֹתוֹ יַחַס 
חָשׁוּב לִי שֶׁאֲנָשִׁים 
יִהְיוּ אִתִּי פְּתוּחִים 
כְּמוֹ שֶׁאֲנִי פְּתוּחָה אִתָּם.
 וְשֶׁלֹּא יַסְתִּירוּ מִמֶּנִּי דְּבָרִים 
כְּמוֹ כְּאֵב אוֹ עֶצֶב עָמֹק, 
תָּמִיד אֶרְצֶה לַעֲזֹר 
אֲנִי  פָּשׁוּט יוֹדַעַת
לְהַעֲלוֹת חִיּוּךְ
 עַל פָּנָיו שֶׁל הָאָדָם 
הַיָּקָר לְלִבִּי.
תָּמִיד  עִם חִבּוּק עֲנָק, 

בְּעֶצֶם זֶה כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ.
~
לִהְיוֹת אָדָם חַם זֶה דָּבָר חִיּוּבִי

~

27.7.25