אני יודעת ש-

.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁ- / ©רבקה ירון
*
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לְךָ כָּל מִינֵי רַעֲיוֹנוֹת סוֹטִים מְלֻכְלָכִים מְאוֹד 
צוֹעֶקֶת הָאִשָּׁה תּוֹךְ כְּדֵי רִיצָתָהּ אַחֲרֵי הַגֶּבֶר 
שֶׁסּוֹתֵם אֶת אָזְנָיו בְּיָדָיו וּמִתְקָרֵב 
בְּצַעַד מָהִיר לַצֹּמֶּת יָפוֹ-
הַמֶּלֶךְ ג'וֹרְג'
.
.
אִמָּא תִּרְאִי צִפּוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת-גְּדוֹלוֹת מִסְכֵּנוֹת לֹא יְכוֹלוֹת לָעוּף
אוֹמֶרֶת תִּיקִי עַל שְׁתֵּי הַצִּפּוֹרִים הַגּוֹסְסוֹת בֵּין פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת
.
.
בְּתַחֲנַת יָפוֹ-הַמֶּלֶךְ ג'וֹרְג' הַגֶּבֶר מַצְלִיחַ לַעֲלוֹת לָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה.  
זוֹ זָזָה בִּכְבֵדוּת, שָׂמָה קֵץ לְעִנּוּיֵי הַצִּפּוֹרִים וּמַחֲרִישָׁה אֶת 
צַעֲקוֹת הָאִשָּׁה הַנְּטוּעָה בַּמָּקוֹם, מַתִּיזָה קְלָלוֹת עַל כֻּלָּ
ם. תִּיקִי נִבְהֶלֶת וּמִישֶׁהִי צוֹעֶקֶת עָלֶיהָ דַּי, תִּתְרַגְּלִי 
.