שיא הקיץ,

.

שִׂיא הַקַּיִץ, / ©רבקה ירון
*
חַם כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ קַיִץ בִּסְפָרַד כְּשֶׁבִּטַּלְנוּ אֶת הַבִּקּוּר
בְּאַלְהַמְבְּרָה, אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע מַעֲלוֹת בַּצֵּל, 
הַצִּפּוֹרִים מֵתוֹת בָּאֲוִיר, עַד הַיּוֹם אֵינִי
מְבִינָה אֶת הַתַּיָּרִים שֶׁהִתְעַקְּשׁוּ
וְהִמְשִׁיכוּ, עוֹד לֹא לָמַדְתִּי
לִהְיוֹת תַּיֶּרֶת, וַאֲנִי 
תַּיֶּרֶת, כְּמוֹ
כֻּלָּם
.