לאן יקח אותנו הלילה

וְאָז הָיוּ הַיָּדַיִם הַחֲשׁוֹת שֶׁכֹּה הַרְבֵּה שָׁנִים

פִּמְפְּמוּ בַּשָּׂדוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בְּתוֹכִי לְמַעֲנָהּ

לְרִפּוּי דִּמְיוֹנוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא יָדְעוּ שָׂבְעָה

וּבְגָדֶיהָ מֻפְשָׁלִים בָּרוּחַ

וְעֵינֶיהָ בְּמִגְדֵלי פַּחַד

רוֹטְטוֹת בְּאֵין יוֹדֵעַ שֶׁל 

נֶעְלָם מוּסָרִי

וַהֲרֵיהִי עֵירֻמָּה וּפָנֶיהָ קְפוּאִים

מֵחֲמַת אִי הנהײַה

ולאן ײַקח אותה הלילה