ועתה אני לבד

וְתָמִיד עָמֹק בַּלֵּב יָדַעְתִּי

שֶׁזּוֹ הָיִית אַתְּ מֵאֲחוֹרַי

בְּקִטְעֵי הָאֹשֶׁר  הַזַּעַף

וְהַחֶמְלָה הָעַצְמִית שֶׁל 

חַיַּי 

שְׁלוּבִים בַּקֶּסֶם הַמַּטְעֶה 

שֶׁנִּבַּט מֵעֵינַיִךְ

בַּעֲסִיסִי  וְנוֹטֵף הָאַשְׁלָיוֹת

 הַמְּתִיקוּת

עֵת נִשַּׂקְתְּ אוֹתִי

מֵאֲחוֹרֵי הַמִּזְרָקָה בְּרוֹמָא.

זוֹכֶרֶת? 

הַגֶּשֶׁם וְכָל הַשְּׁאָר.

 וּבָרַחְנוּ

אֶל הָאוֹטוֹבּוּס הָאָדֹם

שֶׁכְּדַרְכֵּנוּ לֹא הֵבִיא אוֹתָנוּ

מִשּׁוּם מָקוֹם אֶל שׁוּם מָקוֹם

 וְעַתָּה אֲנִי לְבַד