עכשיו..

סופר שעות,ימים,חודשים 

עברו שנתיים של רוח רעה

לא נחה,רק סוחפת,סוחטת

טיפות אחרונות של יהב

דהוי,דחוי.

סופר נשמות,נפשות נמוגות

הן כאן חזק,הן שם רפות

כל מיתר בגוף מתארך

קושר את הלב,לשם המרוחק

כרצועות תפילין,בתפילה.

סופר אכזבות,כמיהות גסות

בטבלת יאוש מרובת סימנים

ישנם ימים לבנים ללא רבב

כולם הביתה,לא אתמול

לא מחר,עכשיו שירווח.