יוֹם כִּפּוּר

"אָדָם נִכְנַס פַּעַם רִאשׁוֹנָה
עִם הַמְּכוֹנִית לִמְכוֹנַת שְׁטִיפָה
שָׁאַל הָאָדָם:
מָה אֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת?
עָנוּ לוֹ:
שׁוּם דָּבָר, 
אַתָּה יָכוֹל לְדוֹמֵם מָנוֹעַ
לָשִׂים עַל נְיוּטְרָל
וּלְהַמְתִּין שֶׁהַמְּכוֹנָה
תַּעֲשֶׂה אֶת שֶׁלָּהּ"
~
בְּיוֹם כִּפּוּר
אוּכַל לָנוּחַ
וְלָתֵת לְיוֹם
לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ
הַיּוֹם הַזֶּה
כְּמוֹ מַתָּנָה
עִם נְתִינָה
כְּמוֹ הַשַּׁבָּת לִשְׁבּוֹת
לָתֵת לִי זְמַן שֶׁקֶט
עִם עַצְמִי - 
בְּלִי הַסָּחוֹת
לְהִפָּגֵשׁ עַל נָקִי
וּלְהִזָּכֵר בְּיֵשׁ בִּי הַמַּהוּתִי.
~
גְּמָר חֲתִימָה טוֹבָה וּבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת
אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן
~

טֹוב לָאָדָם / זַלְמָן שַׁזָּר

טֹוב לָאָדָם הֱיֹות פַּעַם בָּדָד.

לֹא סֵפֶר, לֹא רֵעַ, לֹא צִבּור וְלֹא פְּרָט,

רַק הוּא עִם לִבּוֹ, עִם הַלֵּב רַק בִּלְבַד.

טֹוב לָאָדָם הֱיֹות פַּעַם בָּדָד.

וְטֹוב כִּי יֵצֵא פַּעַם רֵיק מִנְּכָסָיו.

לֹא בַּיִת, לֹא שָׂדֶה, לֹא נִדרָשׁ, לֹא חַיָּב.

רַק יָקְשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְיַחְִרישׁ חֶרֶשׁ רַב.

טֹוב כִּי יֵצֵא הָאָדָם מִנְּכָסָיו.

כִי יָקְשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְיָבִין לְחַיָּיו

וְיֵדַע אֲשֶר יֵשׁ, וְיָחוּשׁ מַה חַיָּב.
~
​​​​​​​