צלקות

לא סיפרת לי את ,

סוד הקעקוע בגופך

ובימי אל של סתיו

טרם בוא צינת החורף

אני עדיין תוהה בגעגוע

את סוד הקעקוע

במפרצי גופך

בימים אלה , בואכה חורף

הרוח מנגנת עת ערביים בעלים

לוחשת להם סודות על גשמים

על געגוע , איש לאישה

בימים אלה , לקראת חורף

עולה בי כעקיצה , ניחוח 

זהב הערמונים בפריס בסמטה

 מחוללים קלויים   מעל להבה

המאירה נופי פנייך , לאהבה

באוויר כבר צריבות קור

העננים משייטים גאים , מנצחים

כף ידך חותם על גופי

כמו , לא עזבת מעולם , את לבי.

ראי יקרה , הטבע פורט על מיתרי הלב