אחרֵי

.

אַחֲרֵי / ©רבקה ירון
*
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר וַיְהִי עֶרֶב 
וַיְהִי לַיְלָה שֶׁל הַיּוֹם הַהוּא 
וְיָדַעְתִּי כִּי גּוּפִי יָדַע וְעוֹרִי 
יָדַע
וְיָדַי יָדְעוּ וְהָיִיתִי אֲבוּדָה 
כְּמוֹ יַלְדָּה בַּת שָׁלוֹשׁ בְּלֵב 
כְּבִישׁ סוֹאֵן שֶׁל עִיר בִּירָה 
רְחוֹקָה וְלֹא יִרְאוּ אוֹתָהּ בְּשֶׁל
מִדּוֹתֶיהָ הַזְּעִירוֹת וְלֹא יִשְׁמְעוּ
אוֹתִי יְתוֹמַת אַהֲבָה כְּמוֹ 
רַבּוֹת וְרַבִּים לְפָנַי בּוֹ-זְמַנִּית 
אַחֲרַי 
וְכוֹחוֹ הַמִּתְרַפֵּס וְהַמֵּעִיק שֶׁל
הַדָּם זִמְזֵם זְמִירוֹת עֲלוּבוֹת
יְדוּעוֹת הֲלֹא יִכָּנַע אֶכָּנַע אָקוּם
וְהָעֵינַיִם שֶׁחָשְׁקוּ שֶׁהִתְאַוּוּ 
שֶׁפָּלְשׁוּ שֶׁבָּלְשׁוּ אַחַר דְּמוּתִי
יָדַיִם וְגוּף לָהֶן וַיְהִי בֹּקֶר 
שֶׁל יָמִים רַבִּים לְפָנַי וַיְהִי 
לַיְלָה לַכֹּל אוֹתָם יָמִים 
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חָדָשׁ 
אַחֲרֵי
.