רוצָה ... / 2 /

.

רוֹצָה ... / 2 / ©רבקה ירון
*
אֲנִי רוֹצֶה! אֲנִי רוֹצֶה! הֶנְדֶּרְסוֹן מֶלֶךְ הַגֶּשֶׁם 
מִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁלֹּא רוֹצֶה וְסוֹל בֶּלוֹ מַחְזִיר
אוֹתוֹ הַבַּיְתָה. כְּמַאֲמַר בּוֹקוֹבְסְקִי, הַבְּעָיָה 
בָּעוֹלָם הִיא שֶׁהָאֲנָשִׁים הַחֲכָמִים מְלֵאִים 
סְפֵקוֹת וְאִלּוּ הַטִּפְּשִׁים מְלֵאִים וַדָּאוּיוֹת.
אֵיפֹה אֲנִי. הַקֶּסֶם שֶׁל טִפּוּת מֵימֵי הַגֶּשֶׁם 
הוֹפֵךְ לְרַעַשׁ טוֹרְדָנִי כְּשֶׁהֵן מְטַפְטְפוֹת עַל 
דְּלִי פַּח הָפוּךְ. וּמָה עִם הַמִּטְרִיָּה שֶׁל מֵרִי 
פּוֹפִּינְס-אֲנִי לֹא רוֹצָה לַחְשֹׁב עַל זֶה. אֲנִי
רוֹצָה מַשֶּׁהוּ זוֹרֵם, כְּמוֹ שִׁיר יְלָדִים, שִׁיר
עֶרֶשׂ שֶׁיַּרְגִּיעַ אוֹתִי, אוֹ שִׁיר מְחָאָה, כָּזֶה
שֶׁמְּדַבֵּר בִּשְׁמִי, אוֹ טוֹב מֵהֶם, שִׁיר טְרָגִי 
שֶׁיַּצְדִּיק אֶת דִּמְעוֹתַי 
.