והררי אהבתה

  לֵידָתָהּ בְּחֶבֶל אֶרֶץ בּוֹ נִרְקְמוּ אַגָּדוֹת
וַחֲלוֹמוֹת  בְּלֵילוֹת יְפֵהפִיִּים
שֶׁל אֲנָשִׁים צְעִירִים שֶׁשָּׂרְדוּ שׁוֹאָה וּכְאֵב
וְעֵת גָּדְלָה, יָצְאָה אֶל
הַשָּׂדוֹת, מְחוֹלוֹת נְעוּרֶיהָ
אַהֲבָה עַל צֹמֶת הַדְּרָכִים
אֵל נֵכָר רָחוֹק
שָׁם יַעַבְרוּ חַיָּיה הַבּוֹגְרִים.
חַוּוֹת אֶת הָאֹשֶׁר עִם
אִישׁ אוֹהֵב וִילָדִים
אֲבָל תָּמִיד תָּמִיד נִגְּנוּ
בְּלִבָּהּ מֵיתְרֵי כִּנּוֹר מִן הֶהָרִים
הַגְּבָעוֹת שֶׁנִּבְטוֹ
אֶל יָם שֶׁל גַּעֲגוּעַ
וַאֲלֵיהֶם תַּחֲזֹר בְּיוֹם מוֹתָהּ
כְּתִינֹקֶת בָּעֲרִיסָה בֵּין
שְׁנֵי קִבְרֵי הוֹרֶיהָ
וַהררֵי אַהֲבָתָהּ
שָׁרִים לָהּ לַיְלָה טוב

זה הסיפור על דינה כהן הדר מקיבוץ פרוד,,הקיבוץ שלי" .
הכירה מתנדב מארהב. נישאו. חיי אושר. מתה לפתע מאירוע מוחי. הוא הביא את האפר וקבר אותה בין שני הוריה בקיבוץ לשם תמיד התגעגעה.