דמעה קטנה בעין נוצרת,
על הלחי מתגלגלת,
אחריה יורדות במהרה,
אחיותיה מאותה הבריכה,
מנסה להפסיק,
אך לא מצליחה,
הכאב בחזה מעיק,
ובגרון הגוש מציק,
לא יודעת מה טוב יותר,
האם כדאי לוותר?
והדמעות ממשיכות בקצב,
ויורדות להן בעצב,
ברצוני לא מתחשבות,
מנוחה לא נותנות,
נכנעת לרגש ולדמעות,
אשר מעיניי זולגות,
החיוך נעלם במפתיע,
ורק הכאב מפציע,
מחפשת נחמה ולא מוצאת,
האדישות ממני יוצאת,
חייבת להשתחרר מהתחושה,
ולא, אשאר כאן אדישה,
אלך לישון עכשיו בינתיים,
אולי מחר תזרח השמש בשמיים.

דימעה