טיקט טו רייד 2. מוקדש לאמיר

הִיא קָנְתָה כַּרְטִיס טִיסָה

לְעַצְמָהּ עִם הָרוּחַ
הַשּׁוֹתֶקֶת .
לֹא אָמְרָה לְאָן אֲבָל
לָקְחָה אֶת הַלֶּפְּטוֹפּ
וְאִתּוֹ תִּכְתֹּב לִי דְּבָרִים
נִשְׁכָּחִים מִפַּעַם.
וּבַלַּיְלָה הִיא תְּקוֹשֵׁשׁ אֵשׁ

בִּזְרָדִים נִשְׁכָּחִים

וְתִלְגֹּם אֶת הַקָּפֶה בְּאוֹתָן תְּנוּעוֹת
זְנוּתִיּוֹת שֶׁל פַּעַם.
וּלְאַחַר תִּגַּשׁ אֶל הַחַלּוֹן
תְּחַפֵּשׂ דַּרְכּוֹ מַרְאוֹת אֲבוּדִים 
וּבְצַעֲדֵי  נְמִיָּה  תִּפְסַע 
אֶל מִטַּת הַסְּדִינִים
חוֹרְשֵׁי הַמְּזִמּוֹת  שָׁם
יְחַכֶּה לָהּ הָאִישׁ הָאַחֵר
וּבֹקֶר יַעֲלֶה וְעָשָׁן מִתַּמֵּר

וִימֵי אוֹהֵב מִתְכַּלִּים מִי סוֹפֵר.