נַפְשִׁי הַרְגִישָׁה

לְעִתִּים נַפְשִׁי רְגִישָׁה,
אֱנוֹשִׁית וְקַשּׁוּבָה לַמְּצִיאוּת
זֶה מְאַפְשֵׁר לִי
בְּאֹפֶן כְּלָלִי
לְתַפְקֵד הֵיטֵב
וּלְהָבִין אֶת הַמֻּרְכָּבוּת שֶׁל הַחַיִּים,
אַךְ לִפְעָמִים
אֲנִי מִתְקַשָּׁה בְּהִתְמוֹדְדוּת אִתָּהּ.
יֵשׁ תְּקוּפוֹת
שֶׁבָּהֶן קַל לִי
לַעֲמֹד כְּמוֹ עֵץ אֵיתָן
לַמְרוֹת מָה שֶׁקּוֹרֶה סְבִיבִי,
וְיֵשׁ יָמִים
שֶׁבָּהֶם הַכֹּל גָּדוֹל
אוֹ מַכְבִּיד מִדַּי,
וְזֶה טִבְעִי לַחֲלוּטִין
בְּנִגּוּד לְמָה
שֶׁאֲנָשִׁים נוֹטִים לַחֲשֹׁב,
חֹסֶן רִגְשִׁי
אֵינוֹ מַצָּב קָבוּעַ תָּמִיד;
הוּא נָע בֵּין עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת,
וְהוּא מֻשְׁפָּע מֵהָעֹמֶס,
מֵהֶעָבָר וּמֵהַנְּסִבּוֹת שֶׁל הַחַיִּים.
אֲנִי מוּדַעַת לְכָךְ
שֶׁיֵּשׁ מַצָּבִים
שֶׁיְּכוֹלִים לְעַרְעֵר אֶת הַנֶּפֶשׁ,
אַךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
הִיא יְכוֹלָה לְהִתְאוֹשֵׁשׁ וּלְהִשְׁתַּקֵּם.
אִם זֶה קוֹרֶה
זֹאת לֹא חֻלְשָׁה,
אֶלָּא תּוֹצָאָה הֶגְיוֹנִית
שֶׁל גְּבוּלוֹת הַיְּכֹלֶת
שֶׁיֵּשׁ לְכֻלָּנוּ
. גַּם אִם אַף אֶחָד
לֹא מְדַבֵּר עַל זֶה,
רֹב הָאֲנָשִׁים סְבִיבִי
חוֹוִים רְגָעִים כָּאֵלֶּה
בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי.
~
23.11.25