שניים בין חורף לסתיו

יוֹתֵר מִכָּל מִתְנַגֵּן חִיּוּכֵךְ בְּלִבִּי
כְּשֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר הִנּוֹ מַשֶּׁהוּ
בֵּין חֹרֶף וּסְתָו
וְנַעֲלַיִם אֲדֻמּוֹת וּפֵרוּרִים שֶׁל עוּגָה
וְעוֹד קַמְצוּץ גַּעֲגוּעַ
וְעָנָן אָפֹר שֶׁל תְּהִיָּה.

 כְּשֶׁהָיִינוּ קְטַנִּים 
    פָּחַדְנוּ מִצְּלָלִים עַל קִירוֹת
 הָיִינוּ כָּכָה עוֹצְמִים עֵינַיִם
      כָּכָה בּוֹרְחִים
אֶל הַלֹּא נוֹדָע
 בּוֹ אוּלַי הִתְחַבֵּאת, 
      מְחַפֶּשֶׂת 
אֶת עַצְמֵךְ,אַהֲבָה - 
  וְאוּלַי עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים. 
             וְאוֹתִי .