לבכות זה להיות כרמל

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הָאֵימָה בְּעֵינַיִךְ כַּרְמֶל גַּת יְקָרָה
יָפה שֶׁהָיִית , עִם הָאוֹר שֶׁכָּבָה, עִם מַעַיְנוֹת הַחַיִּים 
שֶׁזָּרְמוּ בָּךְ , אֲהָבוֹת שֶׁחֲווית כִּי הָיִית כֹּה נָשִׁית וּמוֹשֶׁכֶת
וְכֹה נִפְלָאִים יָכְלוּ לִהְיוֹת יְלָדַיִךְ לוּ אַךְ הָיָה הַנָּבָל חוֹתָם
עַל מָה שֶׁהָיָה הַיֹּשֶׁר הַמּוּסָר וְהַצֶּדֶק מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת
וְאַתְּ אֵינֵךְ וְהָעֶצֶב בְּעֵינַיִךְ נִמְשָׁךְ אֶל תּוֹךְ לִבִּי, וְהַלֵּב הַכּוֹאֵב
עַל הֵרְשׁ וְעֵדֶן וּשְׁאַר הַמְּתוּקִים שֶׁעָלוּ בָּאֵשׁ מְרַצְּחִים הַשָּׁמַיְמָה
וַאֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֶסְלַח לְנָבָל וְלַמְּנֻוָּלִים שֶׁאִתּוֹ.