לִהְיוֹת סְפּוֹנְטָנִית

 יֵשׁ אֲנָשִׁים
שֶׁצְּרִיכִים לְתַכְנֵן לְעַצְמָם
אֶת כָּל מַסְלוּל הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם,
וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה -
שֶׁמַּעֲדִיפִים לָלֶכֶת עִם הַזֶּרֶם
וְלִרְאוֹת לְאָן הַחַיִּים יִקְּחוּ אוֹתָם
וְאִם אֲנִי צְרִיכָה
לִבְחֹן אֶת עַצְמִי
אֲנִי מַעֲדִיפָה
מִסְגָּרוֹת וְעִקְבִיּוּת.
שִׁגְרָה -
הִיא הַחֲבֵרָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁלִּי,
וּמוֹצֵאת נֶחָמָה בְּכָךְ
שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת
מָה מְצַפֶּה לִי,
גַּם אִם זֶה אוֹתוֹ הַדָּבָר
שֶׁצִּפָּה לִי בַּיּוֹם הַקּוֹדֵם.
קָשֶׁה לִתְפֹּס אוֹתִי לֹא מוּכָנָה,
אֲנִי מִתְכּוֹנֶנֶת לְכָל תַּרְחִישׁ אֶפְשָׁרִי,
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁעָלַי לִלְמֹד
לִהְיוֹת לְעִתִּים קְצָת יוֹתֵר סְפּוֹנְטָנִית,
כִּי כָּךְ יִקְרוּ בְּחַיַּי
דְּבָרִים חֲדָשִׁים וּמְרַגְּשִׁים
שֶׁיַּרְאוּ לִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם
עוֹד הַרְבֵּה מָה לְהַצִּיעַ לִי
מַבְטִיחָה לִלְמֹד אֶת הַדֶּרֶךְ.
~
חַג אוּרִים שָׂמֵחַ