אימפרוביזציה של כאב

תְּנִי בִּי אֶת הַלַּיְלָה
עמוס, דוֹרְשָׁנֵי עַד כְּאֵב
מְבֻיְשְׁ מָשֻׁהוּ. תּוֹהֶה
לְאָן נִמְלָטוֹת הַצִּפּוֹרִים
וְאֵין לָדַעַת
מָתַי תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ
וּמָתַי יַעֲלֶה הַמָּסָךְ
עַל עֵינַיִךְ
וּבָהֶן הַתְּשׁוּבוֹת הַמֻּרְכָּבוֹת
עַל עוֹד יוֹם שֶׁל אֵין דֶּרֶךְ.
עָמֹק בַּלֵּב
אֵיכְשֶׁהוּ - אַתְּ הַלֹּא יוֹדַעַת:
הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד מַשֶּׁהוּ.
 מַשֶּׁהוּ -
  אִימְפְּרוֹבִיזַצְיָה שֶׁל כְּאֵב