דגים

.

דָּגִים / ©רבקה ירון
*
יֵשׁ הַרְבֵּה דָּגִים בַּיָּם אוֹמֵר הַמְּמֻשְׁקָף פִּיו נוֹטֵף רֹטֶב הָרֹטֶב סוֹלֵל
דַּרְכּוֹ מַטָּה וּבָרֶגַע הָאַחֲרוֹן הַמְּמֻשְׁקָף מְנַגֵּב אוֹתוֹ, 'נִיוֹדֵעַ אוֹ
מֵר הַמְעֻנָּב וְנֶאֱנָח, שְׁנֵיהֶם יוֹשְׁבִים זֶה מוּל זֶה לְיַד הַשֻּׁלְ
חָן שֶׁלָּנוּ בְּמִסְעָדָה קְטַנָּה יֻקְרָתִית וּצְפוּפָה וּמְדַבְּרִים
בְּקוֹל וְכָךְ מִתְעָרְבִים בְּשִׂיחָתֵנוּ עַל הַדַּיָּג הַגָּדוֹל מִ
כֻּלָּם, יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי, הַהַשְׁפָּעָה הַהֲדָדִית בֵּין שְׁתֵּי 
הַדָּתוֹת, הַחִקּוּיִים,  הָ-מָה-שֶׁנַּעֲלֶה-עַל-דַּעְתֵ
נוּ-עַל-חַכָּתֵנוּ- רְשָׁתוֹת לֹא חֲסֵרוֹת מְחַיֵּךְ
אֵלַי בֶּן שִׂיחִי, כֹּמֶר הָגוּן, דָּגִים אוֹתָנוּ
יוֹמְיוֹם-וּבְּלוֹנְדִּינִית-פְּלָטִינָה מִתְר
וֹמֶמֶת צְלִיל תַּכְשִׁיטֶיהָ תַּחֲרוּ
ת פְּרוּעָה לְאַנְחוֹת הַמְּעֻנָ
ב-גַּם הִיא בַּדַּיָּגִים אוֹ
מֵר הַמֶּלְצַר שֶׁכַּנִּרְ
אֶה עוֹמֵד לְיַדֵ
נוּ מִתְחַלַּת 
הֲשִׁיחוֹ
ת-
.