עומק האופטימיות

כל צד מחפש לעצמו צידוק

אבל זה לא גברים או נשים

זה כל העולם דפוק

ממילא הכל עובר לידי 

וחיבור שהערכתי באמת

אף פעם לא היה הדדי

והיה הפשוט לנחות

והגאות לנבחר

מסתיר את עצמו

ואין בו שום דבר

נדהמתי שבלית ברירה אאשים

היו לטיפשים האישים

מחויבים רק לנראות

עומק הגלות

אולי יש כאן צד להצדיק

שהכל מפני חמת המציק

למה תמיד אני מנסה להיות צדיק

ולסיים באופטימיות