היום לפני חמישים שנה ...

.

הַיּוֹם לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה ... / ©רבקה ירון
*
אָמְרוּ לִי שֶׁאֲנִי אִשָּׁה יָפָה. אוּלַי לֹא הַיּוֹם מַמָּשׁ, אֲבָל לִפְנֵי חֲמִשִּׁים
שָׁנָה. הִתְעַקְּשׁוּ, שֶׁאַאֲמִין- כְּאִלּוּ אֲנִי דֻּגְמָנִית, חָשַׁבְתִּי וְנִבְהַלְתִּי.
הַסֶּרֶט "אִשָּׁה יָפָה" עוֹד לֹא הָיָה בְּחִתּוּלָיו אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא הָיִ
יתִי סִינְדֶּרֶלָה וְחוּץ מִזֶּה, הִרְגַּשְׁתִּי כְּמוֹ פָּלְשׁוּ לִדְמוּתִי, לְתַדְ
מִיתִי- נוֹרָא. הַיּוֹם בָּדַקְתִּי מְעִילִים וְנִזְכַּרְתִּי- נוֹרָא. הַבֶּגֶד
הִתְרַפָּה - אֲנִי הִתְכַּוַּצְתִּי - אֲנִי עַצְמִי הִתְכַּוַּצְתִּי בְּבִגְדִּי- 
.