בִּתְנוּעָה מַתְמֶדֶת

וְכַאֲשֶׁר נִהְיֶה בְּמָקוֹם
בּוֹ נִהְיֶה,
אֶפְשָׁר שֶׁאֵין זֶה
הַיַּעַד שֶׁהָיָה בְּדַעֲתֵנוּ,
 

וּמִטֶּבַע הַדְּבָרִים
נַמְשִׁיךְ הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ
עוֹד וָעוֹד לִמְצֹא מָנוֹחַ,
 

עַד הַגָּעָה לַמָּקוֹם
שֶׁדַּוְקָא אֵין רְצוֹנֵנוּ בּוֹ,
אַךְ הוּא נִכְפָּה עָלֵינוּ.
כִּי  זוּ מַהוּת הַחַי
הַנּוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ.
 

וְהַחַיִּים אֵינָם, אֶלָּא
פְּסֵיפָס שֶׁל אֲבָנִים קְטַנּוֹת
שֶׁאָדָם אוֹסְפָן בְּצַד הַדֶּרֶךְ
שֶׁל מִשְׁעוֹלֵי חַיָּיו.