אינך חייבת לומר דבר

דּוֹמֶה שֶׁאֵינֵךְ חַיֶּבֶת לוֹמַר דָּבָר
הֲגִיגַי רוֹשְׁפִים יָפְיֵךְ
אֵי פֹּה אֵי שָׁם בַּמִּסְתּוֹר
וּבְנֶחְקַק עָמֹק בַּלֵּב
דּוֹמֶה שֶׁלֹּא יֹאבוּ לְשֵׁמַע
כָּל שֶׁיְּעוֹרֵר וְלוּ סָפֵק קַל
בַּנָּתוּן וּבַיָּדוּעַ וּבְחֶזְקַת
טִפֹּנֶת אַהֲבָה שֶׁכְּמוֹתָהּ
כְּאוֹתוֹ פַּךְ בּוֹדֵד שֶׁל שֶׁמֶן חֲנֻכָּה.

כָּל פַּעַם בְּמִין סוּג שֶׁל חֹרֶף קָמַאי עוֹיֵן
שָׁבוֹת אֱלֵי תְּמוּנוֹת אַהֲבָה מִפַּעַם,
קוֹרְאוֹת לִי לָשׁוּב
וַאֲנִי? מָה? שָׁבוּי בְּיָפְיֵךְ
הַמְּלַהְטֵט בִּי אֶלֶף קְסָמָיו
מְדַלֵּג עַל פְּנֵי גְּבוּלוֹת
הַגַּעֲגוּעַ לַנְּעוּרִים שֶׁאָבְדוּ
כְּמוֹ הָיִית אִתִּי כָּל חַיַּי 
בַּשִּׁיר, בְּדִמְעָה. 
בַּדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים

מַשֶּׁהוּ לְהִתְמַכֵּר לַחֲלֹם .

           לְנַסּוֹת לִשְׁכֹּחַ.