יֵשׁ אַהֲבָה אַחֶרֶת

יֵשׁ אַהֲבָה אַחֶרֶת

יֵשׁ כָּזוֹ הַנִּבְנֵית כְּמַסָּד שֶׁל בִּנְיָן
יְסוֹדוֹת וּלְבֵנָה עַל גַּבֵּי לְבֵנָה
מִתְפַּתַּחַת וְזוֹרֶמֶת עַל מֵי מְנוּחוֹת
וְנִבְנֵית עַד לִגְבָהִים רָמִים
וְשָׁם בִּנְקֻדַּת הַשִּׂיא תּוֹקַעַת יָתֵד
וְשׁוּם רוּחַ לֹא יוּכַל לְנַפְּצָהּ.
 

וְיֵשׁ אַהֲבָה אַחֶרֶת, שׁוֹנָה
שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּקוֹל רַעַשׁ אַדִּיר וְחָזָק
רַבַּת תְּשׁוּקוֹת וּמַכְאוֹבֵי לֵב
הַמּוֹצִיאָה אֶת הָאוֹהֲבִים מִדַּעְתָּם.
אַךְ הַשְּׁבָרִים וְהַבְּקִיעִים יַגִּיעוּ
וּגְדוֹלִים הֵם כְּגּוֹדֶל לַהַט הָאַהֲבָה.
 

כִּי הַרְוָיָה בְּאַהֲבָה כָּזוֹ מַגִּיעָה
בְּאוֹתָהּ עָצְמָה רַבָּה שֶׁנּוֹצְרָה.
וְכָךְ תִּסְתַּיֵּם לָהּ אַהֲבָה זוּ
בְּאַכְזָבָה רַבָּה וּבְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה