רגע-
אני עוד לא הדיוט מושלם —
ואתם כבר
משליכים בי שמות,
עפר ורמץ ושחור.
הלעג דבק לעורי,
האשמות שלכם
על פני הקרקע
בלי שורש נגררות.
מוצא פנימה
מפלט לגופי
מסתתר באדמה
ממתיק סוד לעצמי,
טומן את החרון.