אל תשליכני

אל תשליכני

שְׁנֵיהֶם בָּאִים בַּיָּמִים.
הִקְדִּימָתוּ לְבֵית הָאָבוֹת
וּבָא לְבַקְּרָהּ.
 

רָאָה בְּנִוּוּנָהּ בְּאַפְסוּתָהּ.
רָאָה כֵּיצַד פָּנֶיהָ
לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד.
 

אָבַד חֶשְׁקוֹ לְהִשָּׁאֵר, לִתְמֹוךְ.
שָׂם פְּעָמָיו אֶל דֶּלֶת הַיְּצִיאָה.
בָּבוּאָתוֹ נִשְׁקְפָה בַּמַּרְאָה
שֶׁעַל הַדֶּלֶת.

דּוֹמֶה הָיָה בְּמַרְאֵהוּ לְאוֹתָהּ זוּ
שֶׁלִּפְנֵי דַּקּוֹת רָצָה לִזְנֹחַ.
סָב עַל עִקְבוֹתָיו וְהִנִּיחַ יָדוֹ בְּיָדָהּ.
כָּךְ מִדֵּי יוֹם כָּךְ בְּכָל לָיְלָה.

אֵינוֹ זָקוּק עוֹד לְמַרְאָה
רַעְיָתוֹ הָאֲהוּבָה
הִיא רְאִי גּוּפוֹ
הִיא רְאִי נַפְשׁוֹ