עַד תֹּם

כְּשֶׁהָרוּחַ
רָפָה אוֹ גּוֹעֶשֶׁת
מְשַׁנָּה לְעִתִּים כִּוּוּנִים,
אֲנִי מַמְרִיאָה מִנֶּגֶד
כְּנָפַי יְגֵעוֹת מֻטּוֹת
וְאַנְחַת מַשָּׁקַן נוֹאֶשֶׁת.
בְּצָמוּד לַגֶּשֶׁר הָאֲנָחוֹת
מִתְעוֹרְרִים דּוֹרְסֵי מְאוּרוֹת
(סְפוּגֵי תּוֹלֵעָה)
לִרְמֹס עַד תֹּם
עַד תֹּם.
בְּכֹחוֹת אַחֲרוֹנִים אוֹסֶפֶת
בִּדְלֵי תִּקְווֹת חֲבוּיִים
בְּנַחֲלַת כִּסּוּפַי עוֹרֶגֶת,
עַל חֵרוּתִי
נֶאֱבֶקֶת
מַמְשִׁיכָה לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹר.
~
מָה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם בְּאַמְתַּחַת חַיָּיו, כָּל מָה שֶׁרָאָה, כָּל מָה שֶׁאָסַף
חַיִּים אָנוּ עִם זִכְרוֹנוֹת, כְּאֵבִים וְזִכְרוֹנוֹת, נָעִים יוֹתֵר לְהִזָּכֵר בִּדְבָרִים טוֹבִים שֶׁעָבַרְנוּ בְּחַיֵּינוּ, וַאֲנִי מִמְּרוֹם גִּילִי, אָסַפְתִּי הֲ מ וֹ ן. (כֵּן גַּם הֲמוֹן כְּאֵבִים)
לֹא תָּמִיד רָאִיתִי אֶת הָאוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה וְאִם לִפְעָמִים רָאִיתִי...הָאוֹר הָיָה שֶׁל הָרַכֶּבֶת...זוֹ שֶׁבָּאָה מִמּוּל, הָרוּחַ לְעִתִּים הָיְתָה רָפָה, לְעִתִּים גּוֹעֶשֶׁת,
הֲמוֹן פְּעָמִים לֹא הִרְגַּשְׁתִּי קַרְקַע מִתַּחַת לָרַגְלַיִם, מַסָּע אָרֹךְ אָרֹךְ וְלֹא הֵרַמְתִּי יָדַיִם לֹא וִתַּרְתִּי נֶאֱבַקְתִּי בְּמַאֲבַק הָאוֹר עַל הַחֹשֶׁךְ -גַּם אִם הָיוּ יָמִים/שָׁנִים שֶׁל קְרִיסָה, תָּמִיד יָדַעְתִּי לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹר וְלַעֲמֹד עַל הָרַגְלַיִם לֹא נִכְנַעְתִּי אָסַפְתִּי אֶת תַּעֲצוּמוֹת הַנֶּפֶשׁ אָסַפְתִּי כּוֹחוֹת, נֶאֱבַקְתִּי, פָּרַשְׂתִּי כְּנָפַיִם וּמָצָאתִי אֶת חֵרוּתִי מֵאָז הָאוֹר הוּא בְּלִבִּי, לְמִשְׁפַּחְתִּי, לְכָל בְּנֵי הָאָדָם מִסְּבִיבִי ו......בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי.