שלמי תודה

שַׁלְמֵי תּוֹדָה/מֹשֶׁה טְרוֹפֶּה

קָצָר בִּמְיֻחָד זֶה שִׁירִי.
הֵן לְךָ לֹא אַפְרִיעַ, קוֹרְאִי.

הָצֵץ, בִּמְחִילָה, אַךְ לְרֶגַע.
הִנֵּה אֶזְדָּרֵז, אֲסַיְּמוֹ.
יִשְׁתַּהוּ אַךְ דַּקָּה עִסּוּקֶיךָ,
אָז תָּשׁוּב לְעוֹלָם בְּרוּמוֹ.

הִנֵּה אֲחִישָׁהּ, אֶגְמֹר,
אֲמַהֵר לְסַיֵּם הֲבָלַי,
לֹא אַטְרִיד בַּשִּׁרְבּוּט הַמִּלִּים, 
אוֹ, חָלִילָה, זוּטוֹת הֲגִיגַי.

זֶה נָהִיר וְשָׁרִיר וּבָרוּר,
וּמֻסְכָּם עַל הַכֹּל - לֹא רָאוּי.
אָז לְךָ נִכְבָּדִי, זֹאת עַל כֵּן,
תּוֹדָתִי הֵן אֶשְׁלַח בְּלִי שִׁהוּי.

כל הזכויות שמורות למשה טרופה