שָׁלוֹם פְּנִימִי

 שָׁלוֹם פְּנִימִי 

אוֹהֶבֶת אֶת הַשִּׁגְרָה
לֹא מְבַקֶּשֶׁת לִי רַהַב
תָּמִיד מְחַפֶּשֶׂת
אֶת הַפַּשְׁטוּת וְהַצְּנִיעוּת
מִתְמַקֶּדֶת בְּעוֹלָם פְּנִימִי וְיַצִּיב
לֹא זְקוּקָה לִדְרָמוֹת גְּדוֹלוֹת
 כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ מְסֻפֶּקֶת
מוֹצֵאת נֶחָמָה
 בַּבִּטָּחוֹן שֶׁל הַיּוֹם-יוֹם וּבְשַׁלְוָה.
כְּשֶׁאֲנִי לֹא בְּמֵיטָבִי
בִּמְיֻחָד מַעֲרִיכָה
אֶת הַשֶּׁקֶט וְהַשַּׁלְוָה
יוֹדַעַת לְהַקְשִׁיב
נוֹתֶנֶת תְּשׂוּמֶת לֵב
לְכָל מִי שֶׁזָּקוּק לְכָתֵף
תָּמִיד אֶהְיֶה שָׁם וּבִשְׁבִילָם
מְחַפֶּשֶׂת  וְשׁוֹאֶפֶת
אֶת הַהַרְמוֹנְיָה
וּמְנַסָּה שֶׁמִּסְּבִיבִי
תָּמִיד יִהְיֶה רֹגַע
נֶהֱנֵית מֵהַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁל הַחַיִּים
מַכִּירָה תּוֹדָה עַל כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לִי
וּמְבַקֶּשֶׁת לִהְיוֹת עֹגֶן
 עֲבוּר עַצְמִי וַעֲבוּר אֲחֵרִים
תּוֹדָה
~
מִלִּים שֶׁעָלוּ בִּי בַּצְּעִידָה הַיּוֹמִית כְּשֶׁאֲנִי לֹא בְּמֵיטָבִי
וְחוֹשֶׁבֶת כַּמָּה יָפָה הִיא הַשִּׁגְרָה כַּמָּה חֲשׁוּבָה הִיא הַבְּרִיאוּת
וְאֵין צֹרֶךְ בְּשׁוּם דָּבָר מֵעֵבֶר
~
תּוֹדָה לִשְׁמוּלִיק שֶׁלִּמֵּד אוֹתִי לְהָכִין תְּמוּנָה
~