לו רצה משוררי שיר
היה הוא שם אותי באבק-נעליו.
מרקיע לי שמיים
ומניח לי הבט בשורותיו
מטה.
לראות כמה קטון אני
דל
וחסר-רוח.
ואני אסמיק לו.
אקללו בלבי
ואקנא בו עד-מותי.