מִזְבֵּחַ שֶׁל מִלִּים

29/05/2026 17:46 | אביה

אֶצְבָּעוֹת מְגַשְּׁשׁוֹת

עַל מִקְלֶדֶת אוֹ דַּף,

הַקִּידּוּחַ בַּנֶּפֶשׁ

יָבֵשׁ וְעָיֵף

 

מִן הַחֶשְׁכָּה הַזֹּאת

לֹא יִבָּקַע עוֹד אוֹר,

רַק הַדַּף הַחִוֵּר

יְחַבֵּק אֶת הַקֹּר.

 

אַךְ בְּעֹמֶק הַשְּׁקִיעָה

מַמְתִּין הַמַּבּוּעַ,

לְמִלָּה שֶׁתַּפְשִׁיר

אֶת קְפוֹר הַשָּׁבוּעַ.

 

לֹא אֶשָּׁאֵר אִלֶּמֶת

וְאַמְשִׁיךְ לְלַקֵּט

כָּל מִלָּה - כָּל אוֹת

מֵעַל צַמְּרוֹת עֵצִים

וּמִבֵּין הַצְּדָפִים.

 

אֶפְרֹשׂ יָדַי אֶל הָרוּחַ,

אֶאֱסֹף הֶגֶה וּצְלִיל,

מִן הַחֹשֶׁךְ הַפָּתוּחַ,

מִן הַנֶּחָמָה וּמִן הַחִיל,

וְאֶבְנֶה לִי מִזְבֵּחַ שֶׁל מִלִּים.

 

וּכְשֶׁיִּתְמַלֵּא הַסַּל,

וְהַקּוֹל יָשׁוּב לִפְעֹם,

אֶכְתֹּב אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ

מֵהַשַּׁחַר עַד תֹּם.
~

29.5.26