אַהֲבָה עוֹנָתִית

אַהֲבָה עוֹנָתִית

חֹדֶשׁ תַּמּוּז, מֵעוֹלָם
לֹא נָטַע בִּי תִּקְוָה לְאַהֲבָה.
חַם, לַח, מַתִּישׁ, עָצוּב
וַחֲסַר סַבְלָנוּת.

וּבַפְּעָמִים שֶׁפָּגַשְׁתִּי בָּךְ,
דּוֹמָה הָיִית לְתַמּוּז -
חַסְרַת סַבְלָנוּת,
וּבְעִקָּר נְטוּלַת הַקְשָׁבָה.
מְיֻזַעַת מִמַּחְשָׁבוֹת
עַל טִרְדוֹת הַיּוֹם-יוֹם.
 

מַמְתִּין הָיִיתִי לַסְּתָו.
הַמַּרְגִּיעַ. הַמֵּבִיא עִמּוֹ
מַשַּׁב-רוּחַ רַעֲנָן
וְתִקְוָה לְאַהֲבַת אֱמֶת.
לְאַהֲבָה מְמֻשֶּׁכֶת.
עַד לַתַּמּוּז הַבָּא.