הילד בן שלושים

אורות מסנוורים
לזקן זה יותר מדי —
בעיקר לצעירים
נועדה ההופעה.

הרוק של הפתיחה
נעשה כבד כל כך,

ומיד אחריו
צלילים רכים, מסולסלים,
באים והולכים.

הפתעה
מתהפכת על פנינו.

המילים לא תמיד מובנות,
האוזניים
כבר כהות משנים.

"עיר מקלט" —
זעקה כבדה עולה,
ממשיכה באוזן,
קורעת את הנשמה.

בן שבעים ושלוש,
היום אתה
"הילד בן שלושים"
כבר מזמן.

ועד מתי
תמשיך  בהופעה.

נהדר.

תודה.