הגיתי שמך-אסנת אלון

וְהָיִיתָ יָמַי וְלֵילוֹתַי
 בְּנַפְשִׁי הַמְּשׁוֹטֶטֶת
בַּיְּקוּם עוֹטֶה מְסָכִים
שִׁבְעָה עֲבוּר חֹפֶן אַהֲבָה.
בַּלֵּילוֹת עֲטוּפֵי יָרֵחַ 
הָגִיתִי שִׁמְךָ  בֵּין דַּפֵּי הָאִינְטֶרְנֵט לַשָּׁוְא.
הָלַכְתָּ מִבְּלִי יְכֹלֶת לָשׁוּב.
אֲנִי גַּעֲגוּעַ בַּזְּמַן הוֹגָה
חֲלִיפוֹתֶיךָ בְּיָמִים צְרוּבֵי שֶׁמֶשׁ
 וְהַזְּמַן חוֹלֵף מֵאִיר נְגוֹהוֹת זִכָּרוֹן 
עַל הַמְּעַט שֶׁהִתְרַחֵשׁ.