טַּעַם גֶבֶר וְאִישָׁה

טַּעַם גֶבֶר וְאִישָׁה/ שַׁמָּאי אֲרְמָּן
*************************
עֵינַיִם שֶׁלִּי, שְׁתֵּי מַרְאוֹת,
אֲגַמִּים שְׁקוּפִים שֶׁל בְּדֹלַח.
טַעֲמֵי הַזְּמַן,  
מִשְׁתַּקְּפִים בַּחֲמִיצוּתָם.

הַטַּעַם הַזֶה..הוּא רַק הַטַּעַם 
שֶׁל שֶׁבַע בְּתוּלוֹת מִקַּרְקָעִית הַיָּם.
מַזְקִיף, זְקִיקֵי לָשׁוֹן שֶׁל
שׁוֹחֲרֵי תַּרְבּוּת הַפֶּה,
לֹא  אֶת שְׂפָת הַיּוֹם.

הַיוֹם,הַכֹּל, 
כָּל–כָּךְ יָפֶה, חוֹטֵא מַּבַּט,
שֶׁבָּא לִבְכּוֹת עַל זֶה הַטַּעַם 
שֶׁכָּל כֻּלּוֹ  חוּטִינִי/בְּלִיקִינִי.

עַזּוּת מֵצַח,
טַעַם גֶבֶר וְאִישָׁה.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת: © שַׁמַּאי אֲרְמָּן
25/8/2026

***    השיר "טעם גבר ואשה" שהעליתי הוא, כדי לבקר את השינוי ביחסים ובמיניות בעידן המודרני.

השיר מעמת בין טעם עמוק וראשוני המדומה ל"שבע בתולות מקרקעית הים" לבין המציאות העכשווית, המאופיינת בשטחיות מוחצנת והחפצה "חוטיני/בליקיני". מחאה מול יופי שטחי המאפיין את העידן הנוכחי. ביטוי לגעגוע למסתורין ולעומק הרגשי שהתקהו לטובת מראות חיצוניים, גסות רוח והיעדר בושה והתרסה כלפי אחרים.

תודה לקוראים.