זיכרון וגעגוע

הקיץ כמו סרב להיפרד

ימי ספטמבר אחרונים , הסתיו מסתנן , מנסה כוחו

ברחוב  , פקחו עיניים פנסי רחוב ראשונים

צמרות העצים ארגו עצמם לשמים באור אחרון

רגליי נשאוני כמו מאליהם , עכשיו - או לעולם לא.

בית דו-קומתי , גג אדום, קומה שניה , 12 מדרגות

הוריה לא בבית.

הקשתי בדלת , פתחה מיד , לבושה חלוק רחצה כחול

זה עתה , עלתה מרחצה

ניחוח השמפו היה מטריף , נשקתי לה

לוחש אהבה.

החלוק נשר כנשור עלי השלכת ומתחתיו ,

אין -  והכול.

מהחלון הפתוח חדרה רוח קרירה ,

נחה על עירומינו , כמו אלה בעלי הכנף

הנושקים לפרח לצוף

נופי גופה השתרעו לפני האל  ולפניי ,

כמו תפילה  -  שנענתה.

24.9 , אי-אז , י"ב

*הזיכרונות הם לעיתים מלכודת

גישוש באפילה והינה  -  אור.