נואלותה של תמימות

יֵשׁ בָּךְ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה מָתוֹק

שֶׁלּוֹקֵחַ אוֹתִי לְטִיּוּל

 
עַל אַסְדָּה קְלִילָה בַּנָּהָר
לָאַוְרִירִיּוּת הַצַּחָה
מִכָּל רֹעַ,
לְהִרְהוּרִים
עַל יְפִי יוֹם לָבוֹא,
עַל
קִדּוּשׁ נוֹאֲלוּתָהּ שֶׁל 
תְּמִימוּת מִתְנַגֶּנֶת בְּשַׁעֲרֵי לֵב ,
וְלֹא אֵדַע אִם חֲלוֹם הוּא- 
        

    אוֹ תְּפִלָּה לְמָחָר