בימים היא עצובה,בוכה
בלילות היא מחייכת,שמחה
הכל הפוך אצלה-בעולמה
את השחור היא ללבן משנה.

לא זוכרת את שמה
אך זוכרת את שם משפחתה
לא רואה את עצמה
אך זוכרת את דמותה.

בחורה אחת מוזרה מאוד
לשונה הוא כמו קצה של חוד
מסוכנת לעצמה בלבד
אך לך תדאג כאילו אתה הכי מיוחד.

למה? למה אני שואל אותה
והיא אינה,אינה עונה
ומתי,מתי כל זה יפסק?
אני כבר לא צוחק.

רציתי לצעוק עליה חזק
אך הכעס שבי נמחק
לא יודע מדוע ואיך ולמה
אבל היא עם עצמה שלמה.

החיים בשבילה מחייכים
וכשאנשים בוכים בשבילה הם צוחקים
לא מבינה שום דבר בכלל
אך מבינה אותך ואת הכלל.

ואני מה אני? מי אני?
שאשפוט אותה על חייה
אם טוב לה ונח לה
מי אני? מה אני?למה אני?

שאלות