אֲנִי לֹא מְבִינָה. שִׁיר סִפּוּר (עודכן)

אֲנִי לֹא מְבִינָה
שִׁיר סִפּוּר 

אֲנִי לֹא מְבִינָה. פָּשׁוּט לֹא

מְבִינָה: 
אֵיךְ בָּחוּר נֶהֱדָר וּמַמָּשׁ
יְפֵהפֶה
בָּחַר בְּאַחַת, חֲכָמָה, בַּת
בִּינָה, 
עֵין שְׂמֹאלָה בִּפְזִילָה, גֵּוָהּ
דַּי רָפֶה
אֵיךְ יַפְיוּף שֶׁכְּמוֹתוֹ בַּעַל עַיִן 
יָפָה
שְׂחוּם-עוֹר, שְׁחוֹר בְּלוֹרִית,
מְשַׁגֵּעַ, 
בָּחַר בָּהּ, בִּבְלוֹתָהּ, פַּדַּחְתָּהּ
מַכְסִיפָה  
הַהֶבְדֵּל בֵּין שְׁנֵיהֶם בַּמַּרְאֶה-

מְשַׁוֵּעַ!
אֲבָל הִיא -נֶחְמָדָה וּבְוַדַּאי

חֲכָמָה
לֹא דּוֹרֶשֶׁת כָּל יוֹם תְּשׂוּמֶת
לֵב
וּכְשֶׁהִיא לְצִדּוֹ, עֲלוּמָה, 
עֲמוּמָה
הִיא מָזוֹר, הִיא אָרְכָה לְלִבּוֹ 
הַדּוֹאֵב
הֵם נָסְעוּ לִסְפָרַד וּבִקְּרוּ
בְּיָוָן
וּלְנִיס נָסְעוּ שְׁנֵי לֵילוֹת
בָּרַכֶּבֶת 
בְּאֶמְצַע הַטִּיּוּל, בְּלַיְלָה
לָבָן
אִשְׁתּוֹ-הָרַכָּה, הַיָּפָה,
הַלּוֹהֶבֶת
שָּׁבְרָה אֶת לִבּוֹ בִּן רֶגַע
אֶחָד
וּבָרְחָה עִם אַחֵר, עָז 
שְׂפָתַיִם
הוֹתִירָה אוֹתוֹ שְׁבוּר-לֵב 
וְנִרְעַד-
בִּן דַּקָּה נָפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ  
הַשָּׁמַיִם.
אָז אֲנִי מְבִינָה! אֲנִי כֵּן 
מְבִינָה
בְּחִירָתוֹ בַּקְּטַנָּה, הַשְּׁקֵטָה,  
הַמְּכֹעֶרֶת! 
לִבּוֹ לֹא יִשָּׁבֵר! בְּחָכְמָה
וּבִינָה 
תִּתְמֹךְ בּוֹ זוֹ שֶׁלְּגַמְרֵי  

אַחֶרֶת. 
לֹא תַּחְפֹּץ בְּאַחֵר, הוּא לָהּ
כָּל הָעוֹלָם
לֹא דּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ שִׁלְהוּב
אוֹ מַתָּת
הוּא לָעַד בִּשְׁבִילָהּ נֶהֱדָר
וּמֻשְׁלָם
מִסְתַּפֶּקֶת בַּלֵּב. אַף בִּמְעַט

שֶׁבִּמְעַט.