לכאוב את הבדידות
לתת במה לאותותיה
לחבוק עצבון פועם
בנהי מתוק וטעם מר.
להיות את הבדידות
לא עוד למסוך בחיוכיה
לא עוד לרקוד,
כרגע רק לכאוב.
יג' טבת תשס"ז